אעריך מאוד אם תהנו סבלנים במהלך הקריאה. הסיפור איטי ולוקח לו זמן להיבנות. אך זה הסגנון שלי. כתבתי את ההתחלה ואם יהיה עניין אמשיך בכיף. רק רוצה לדעת שאני לא שורף את זמני פה חחח. הכל ברוח טובה כמובן :)
ועכשיו ההקדמה מספיק ארוכה.
קריאה מהנה!
הייתי בהלם.
כמעט משותק.
לא יכולתי להאמין שאני ממש יושב עם קרן במיטה שלי ואנחנו צופים בסרט יחדיו.
ועוד שזה רק אנחנו! מאז ומתמיד היו לי רגשות כלפי קרן, ונדמה שהיא אף פעם לא שמה לב. נדמה לפחות, כי הסיטואציה שאני נמצא בה מרגישה לי קצת חשודה.
אבל אני חושב יותר מידי. אני צריך פשוט להירגע ולהנות מהרגע. רגעים נדירים כאלו של אושר מגיעים הרי רק פעמים מעטות בחיים.
אני מזליף מבט לכיוונה והמום כל פעם מחדש.
הפנים שלה זורחות עם חיוכה כמו השמש, העור שלה חלק כמשי, ושיערה גולש על כתפיה וגבה קפלים קפלים כמו מפל מים קסום.
השמלה קיץ הקלילה שהיא לובשת מאפשרת מבט על כל קימורי גופה, כולל שדיה הנחמדים.
שמלת הקיץ שלה עוד יותר מחשידה אותי. היא לא מהסוג שמבליטה את גופה ככה.
אבל יכול להיות שאני פשוט פרנוידי מידי.
"היי אלון"
הפניה שליה קוטעת את חוט מחשבותי.
"כן קרן?"
"זה סרט ממש נחמד. רואים שאתה מכיר אותי היטב"
"אחרי 10 שנים כדאי מאוד שאכיר חחחח"
"10 שנים כבר אה? איך הזמן טס"
"לגמרי. אני עדיין זוכר את נפגשנו"
היא מסתובבת לכיווני לפתע.
"תזכיר לי אז" היא מבקשת בחיוך מלאכי.
"זה היה בחטיבת ביניים. חיפשתי ספר בספריה ועזרת לי למצוא אותו. שלא לדבר על זה שנתת לי כמה המלצות גם לספרים נוספים שחשבת שיעניינו אותי"
"אווווו נכון! אני זוכרת זאת. אם אני לא טועה חיפשת את "טיטאן" נכון?"
"אכן אכן. ספר שלא קל למצוא בספרייה משום מה"
"אולי זה בגלל שהוא יותר ספרון מספר אה"
"חחחחח אולי......"
"חחחחח" והיא צוחקת. אני יכול להקשיב לצחוק שלה במשך שעות.
"אז קרן הבקשה שלך להיפגש הפתיעה אותי היום אני מודה. חשבתי שאת נוסעת לבקר את בני הדודים שלך"
"גם אני, אבל אז אבא שלי הפתיעה את אמא שלי בנסיעת הפתעה אז התוכניות השתנו. הוא ממש שמר על זה בסוד מסתבר"
"טוב, רווח שלי. לא יוצא להפגש כבר כמו שנהגנו"
"החיים משתנים, סוחפים"
"זה נכון בהח מממממממממ"
ולפתע היא מנשקת אותי ללא אזהרה.
"מממממממ קרן!"
אני מתנשף מעט, מנסה להחזיר את נשימתי.
"מה קרה לפתע? זה ממש הפתיע אותי!"
"דיברנו מספיק, אבל רק אומר שאני יודעת שהיו לך רגשות כי גם לי היו. ועכשיו יש לי הזדמנות ואומץ לתת להן דרור"
ובכך היא מנשקת אותי שוב, בעדינות יותר הפעם. השפתיים שלה רכות כל כך וטעימות. כמו גלידת תות רכה ונעימה. אני מלטף את שיערה בעדינות ומריח את עורה. יש לה ריח גן עדן והיא מרגישה חמימה.
אוקיי! הגיע הזמן לקחת פיקוד קל על המצב!
אני משכיב אותה על המיטה ועולה עלייה לאיטי.
גופה מתחיל להתרגש ולנוע בציפייה. רגליה נעות באי שקט, כמו ריקוד שמוביל אותי הלאה אליה.
אני מנשק את אפה המקסים והיא מצחקקת.
משם אני מתרחק מעט ומסתכל עליה.
שפתיה נפתחות ונסגרות בציפייה, עיניה נוצצות מהתרגשות, ונראה שיש הילה קלה סביב פניה אשר גורמות לה, ולא האמנתי שזה אפשרי, להיות אפילו יפה יותר ממה שחשבתי עד היום. היא נראית כמו התגשמות של אלילה, ולא אכפת לי אם זה רק הדימיון שלה והרגשות שלי כלפיה שמעוותות זאת. מבחינתי, ברגע זה, היא הדבר היפה ביותר עלי אדמות.