ראשית, תודה לפרופסור המלומד על המידע שהעביר לי.
שנית, אנחנו הולכים לבנות/נשים לסקס/זיונים. זה צד אחד של המטבע. הצד השני הוא הנאה או תחושת הנאה. אלה לא תמיד אותו דבר.
אפשר להכנס למישהי עם פנטזיה שתזדיינו מהתקרה בתוך אמבטיית שמפניה. הפנטזיה לא התגשמה ונשארה פנטזיה אבל בכל זאת ישנה תחושה נעימה. נהנית. היה כף, היתה איזו הקשבה פיזית לפחות. היתה תחושה שרוצים שתהנה.
לעומת זאת יש מקרים רבים שמבחינת הזיון נטו הכל בסדר (רציתם מציצה חשופה: היתה. אנאלי: היה. רימינג: היה). אבל, וזה אבל גדול מבחינתי לפחות, התחושה ביציאה היתה במקרה הטוב: ככה-ככה (לא הנאה גדולה) ובמקרה הגרוע: זה לא זה. חבל!
יש כאלה שמגדירים את זה כ"שירות". הבחורה שירותית או לא. אבל זה גם לא זה.
הבחורה יכולה לתת את מלוא השירות הזיוני ואת הזמן שנקבע ובכל זאת יש פספוס.
חלק מזה זה קוראים "כימיה". אבל גם זה רק חלקי. הרי חלק מהבנות אטומות לכימיה בגלל שחיקה.
מנסיוני מצאתי הנאה גדולה יותר אצל הנשים שלא רואות במקצוע בסיס של קורבן/מנצל. יש כמה כאלה- לא הרבה.
הן מסגלות להנות מעצם הכף שבמפגש. הן גם יותר קשובות מה גורם הנאה ללקוח ומנסות למצוא תקשורת בין 2 הצדדים.
מה דעתכם ומה נסיונכם? האם כדאי ליצור כאן מדד של הנאה/קשב/תקשורת?